אנשים שמדברים מול קהל, לוקחים אותו למסע ומשאירים אחריהם מוטיבציה והשראה, אבל לבנות הרצאה שמעבירה את הרעיונות שלך לקהל וגורמת לו להנעה זה אתגר. הבאתי פה שמונה שיטות לספר סיפור (storytelling) שמשאיר אחריו אפקט וואו.
אתה מתחיל לדבר ורוצה להעביר קודם את העובדות והעקרונות של השיחה שלך. זו טעות כי אנשים מחוברים לסיפורים ולא לעובדות. הם אוהבים גיבורים, עוברים מסע ורוצים סוף שמח.
ההרצאה שלך צריכה לתפוס את הלב והראש של השומעים ואתה יכול לעשות את זה עם אחת השיטות שנמצאות פה לפניך. תתחיל לספר…
1. מסע הגיבור
מסע הגיבור הוא מבנה סיפורי שנמצא הרבה באגדות עמים ואפשר למצוא אותו אפילו בסיפורי התנ"ך. במסע הגיבור יש לנו את גיבור הסיפור שעוזב את המקום הבטוח שלו ומתחיל מסע. בדרך הוא עובר אתגרים ובסופו של דבר, אחרי שהוא עובר שינוי הוא חוזר הביתה עם תובנות חדשות.
תחשבו על סיפור בסגנון של מלך האריות' הרקולס ואלאדין. כולם גיבורים שמתחילים בנקודה מסויימת, עוברים מסע, ויוצאים אחרים לגמרי אחרי המסע שלהם.
כולם מתחילים בסביבה אחת של חיים, יוצאים ממנה לעולם, עוברים קשיים ומתמודדים עם אתגרים. השינוי הוא לא קל. יש אחרים שחוסמים לו את הדרך ויש מנטור שמלמד אותו להתקדם, אבל בסופו של דבר הגיבור מתמודד בעצמו ועובר את השינוי.
הגיבור מתמודד עם אויבים חיצוניים ועם פחדים וחששות פנימיים, אבל הוא מוצא את הכוחות להתמודד איתם. השיא מגיע כשהגיבור עומד בפני מבחן וצריך לעבור אותו בהצלחה.
איפה כדאי להשתמש בסיפור מסע הגיבור?
- מסע הגיבור מתאים כשרוצים להעביר לקהל תחושה של מסע.
- כשרוצים להראות את היתרונות בלקיחת הסיכונים.
- להראות איך הגעתי לתובנות.
אפשר לקרוא עוד על סיפור הגיבור בספר: הגיבור עם אלף הפרצופים של ג'וסף קמפבל.
2. ההר
מבנה ההר הוא מבנה שבונה את המתח והדרמה של הסיפור. זה דומה קצת למסע הגיבור, כי גם במבנה הזה של הסיפור אנחנו לוקחים את השומעים למסע שעובר דרך אירועים.
ההבדל בין המבנה הזה לסיפור הגיבור הוא שלא תמיד יש לנו סוף טוב לסיפור. אנחנו מתחילים את הסיפור בסיטואציה מסויימת, ואנחנו עוברים סדרה של אתגרים קטנים לפני שאנחנו מגיעים לשיא של הסיפור.
זה קצת כמו סדרת טלויזיה כשבכל פרק יש לנו עליות וירידות, וכל הסדרה מובילה לשיא של פרק הסיום של העונה.
איפה כדאי להשתמש במבנה הסיפור של ההר?
- להראות איך התגברת על סדרה של אתגרים.
- לבנות מתח לאט.
- להעביר מסקנות בצורה מדורגת.
תוכלו לשמוע את ההרצאה המעולה של Tim Urban ולראות איך הוא משתמש במבנה הסיפור של ההר. כל הזמן מתחיל חלק חדש של הסיפור שמקדם אותנו. הוא משתמש גם בהומור מעולה לאורך ההרצאה שמחזיק את הקהל עירני כל הזמן. אחת ההרצאות הכי נצפות של TED ביוטיוב.
3. סיפור מסגרת
בסיפור מסגרת יש לנו 3 או יותר רעיונות שזורים האחד בתוך השני בצורה של סיפורי מסגרת.
אתה ממקם את החלק הכי חשוב של הסיפור במרכז ומשתמש בסיפורי מסגרת אחרים כדי להוביל ולהסביר את הרעיון המרכזי. יש לנו סיפור מסגרת ראשון, איתו אנחנו מתחילים ומסיימים, סיפור מסגרת שני שמגיע אחריו וכן הלאה.
למשל נניח שחברה מספרת לי על משהו מעניין שהיא שמעה ממישהו ולמדה מזה משהו. איך אני מעבירה את זה הלאה? הסיפור של החברה שלי, הוא סיפור המסגרת הראשון, הסיפור שהיא שמעה זה סיפור המסגרת השני והרעיון שאותו היא למדה הוא הסיפור המרכזי.
מתי כדאי להשתמש בסיפור מסגרת?
- כדי להסביר תהליך שבסופו מגיעים למסקנה.
- שימוש בהשוואות של סיפורים כדי להביע רעיון מרכזי.
- להראות איך רעיון מסויים מלווה אותי במצבים שונים.
יש הרצאה מצויינת של סיימון סינק שבה הוא מראה איך משתמשים במעגלים של סיפורים כדי לספר סיפור עסקי. את הרעיון שלו אפשר לקרוא בספר Start with Why. ספר חובה לכל מי שרוצה להעביר את הרעיונות שלו הלאה.
תוכלו לשמוע את Chimamanda Ngozi Adichie משתמשת בסיפורי מסגרת בהרצאת הטד שלה.
4. ניצוצות
ניצוצות הוא עוד מבנה סיפורי שבו אנחנו מדגישים את ההבדל בין העולם שבו אנחנו נמצאים למציאות האידאלית שאליה אנחנו שואפים להגיע.
אנחנו מדברים על הבעיות בתחום שעליו אנחנו מעבירים את ההרצאה ויוצרים רצון לשינוי אצל השומעים. אנחנו פונים לצד הרגשי על מנת ליצור רצון לפעולה.
מתי כדאי להשתמש במבנה הסיפורי של ניצוצות?
- כשרוצים לעודד את הקהל לנקוט בפעולה.
- כשרוצים ליצור תקווה והתלהבות.
- כשרוצים ליצור תנועה של עוקבים.
אפשר לראות את הרעיון בספר Resonate של ננסי דוארטה.
הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג משתמש בניגודיות בין המציאות הגזענית בה הוא נמצא לעולם האוטופי שהוא חולם עליו.
5. באמצע הסיפור
בתבנית באמצע הסיפור, אתה מתחיל בשיא האקשן, לפני כל ההקדמות ובלי לספר מה הביא אותך למצב הזה. כשאתה זורק את הקהל ישר לתוך החלק המעניין של הסיפור, אתה תופס את תשומת הלב שלהם מהתחלה והם רוצים לדעת מה היה קודם ומה קורה אחר כך.
כמובן שצריך לשים לב לא לתת את כל המידע, אחרת לא יהיה עניין בהמשך הסיפור. אנחנו רומזים על משהו מוזר, משהו לא צפוי ומשאירים את הצורך בהסבר של מה שקרה. המשחק הוא לתת מספיק מידע שתופס את השומעים, ולשמור על סקרנות לשמוע את השאר.
המבנה הזה עובד בסיפורים קצרים, כי אם משאירים את השומעים במתח יותר מידי זמן, הם מתחילים לאבד עניין.
מתי כדאי להשתמש במבנה אמצע הסיפור?
- כשרוצים לתפוס תשומת לב על ההתחלה.
- כשרוצים שהקהל ישתוקק לשמוע מה קרה.
- כשרוצים למקד את הסיפור בנקודת המפנה שלו.
אפשר לראות איך זק איברהים תופס את תשומת הלב של הקהל מהתחלה.
6. רעיונות מתכנסים
רעיונות מתכנסים הוא מבנה סיפורי שמראה לקהל השומעים איך כיווני חשיבה שונים מתכנסים לכדי רעיון אחד גדול.
אפשר להראות עם המבנה הזה איך נולד רעיון מסויים או להסביר רעיון עם כיווני חשיבה שונים שעובדים יחד למטרה אחת.
המבנה הזה דומה קצת למבנה של סיפורי המסגרת, אבל כאן לא חייב לביות לנו סיפור מרכזי שכל השאר מובילים אליו, אלא יכולים להיות לנו מגוון סיפורים ששווים בחשיבותם. בשיטה הזאת אפשר להשתמש גם כשרוצים לספר על שיתופי פעולה ועל דרך עבודה משותפת.
מתי כדאי להשתמש במבנה הסיפור של רעיונות מתכנסים?
- כשרוצים להראות איך מוחות גדולים עובדים ביחד.
- להראות איך מתחתחים חידושים היסטוריים.
- כשרוצים להראות מה יכולה להניב מערכת יחסים מפרה.
תשמעו איך Richard St. John משתמש בסיפורים שונים כדי להעביר את המסר שלו.
7. התחלה כוזבת
התחלה כוזבת היא מבנה שבו אתה מתחיל לספר סיפור ונראה שהוא הולך לכיוון צפוי, ואז אתה מתחיל אותו שוב אבל הוא הולך לכיוון אחר לגמרי.
זה מבנה מצויין אם רוצים לספר על מסע שהוביל לכישלון ואילץ התחלה מחדש. בדרך אנחנו כמובן נספר על הניסיון שצברנו ואיך הצלחנו להתגבר על הבעיה.
המבנה הסיפורי הזה מפתיע את קהל השומעים שמצפים למשהו אחד, ומופתעים מהתפנית בעלילה.
מתי כדאי להשתמש במבנה התחלה כוזבת?
- כשרוצים לשבור מבנה חשיבה ומבנה ציפיות.
- כשרוצים להראות איך עובדת גמישות מחשבתית.
- כשרוצים לשמור על הקהל בהקשבה.
תשמעו את הסיפור של J.K. Rowling ואיך היא מובילה את הקהל למקום צפוי, ומשנה את המשך הסיפור למקום אחר לגמרי.
8. עלי כותרת
מבנה עלי כותרת נותן לנו כמה סיפורים סביב רעיון מרכזי אחד. הוא שימושי כשיש לנו כמה סיפורים שאין קשר ביניהם, אבל אנחנו רוצים להעביר איתם את אותו המסר.
במבנה הסיפורי הזה, אנחנו מספרים את הסיפורים אחד אחרי השני, כשבסיום כל סיפור אנחנו חוזרים לרעיון המרכזי. כל סיפור יכול לעמוד בפני עצמו, אבל יש חוט שמקשר בין כולם. שימוש במספר סיפורים מגדיל את העוצמה של המסר המרכזי שלנו.
מתי כדאי להשתמש במבנה הסיפורי של עלי כותרת?
- כשרוצים לתאר תהליכים שונים שמובילים לדבר מרכזי.
- כשרוצים להראות מצבים שונים שמובילים למסר אחד.
- כשרוצים שמספר דוברים ידברו על מסר מרכזי.
סיימון סינק משתמש במבנה עלי הכותרת באחת ההרצאות הכי נשמעות של טד.
לסיכום
יש לנו פה שמונה מבנים קלאסיים של סיפורים שאפשר להשתמש בהם כדי לשמור על הקשב של הקהל. כמובן שיש עוד הרבה מבנים אחרים ומה שמשותף לכולם זה העוצמה וההשפעה של הסיפור על היכולת שלנו להעביר מסר.
אני שמה כאן למטה עוד כמה קישורים להרצאות מעולות שאני אהבתי בתחום הסטוריטלינג. ואם אהבתם, מוזמנים להשאיר תגובה.
כדאי לראות גם:
Eric Edmeades מלמד איך מספרים סיפור.
החלק השני של ההרצאה שלו.
ההרצאה המעולה של Lisa Nichols. שמעתי אותה כמה פעמים והיא עדיין מצחיקה אותי 🙂 שווה לחפש עוד הרצאות שלה ביוטיוב ולשמוע ממנה עוד.
ולסיום, Mathew Luhn מספר על תעשיית הסיפורים של אולפני פיקסר.
